טיפול במים ושפכים
המים בישראל מוגדרים כמשאב במחסור וכך ההתייחסות אליו החל בחוק המים שחוקק בשנת 1959 וכל חקיקת המשנה המתייחסת לנושא.
מקורות המים של ישראל מחולקים באופן גס למקורות עיליים כדוגמאת הכנרת, מקורות תת קרקעיים, האקוויפרים (בעיקר אקוויפר החוף ואקוויפר ההר), לאחרונה הצטרפו מתקני ההתפלה והאחרון ולא פחות חשוב המים המושבים שמקורם בטהור השפכים הסניטארים הזורמים בקוי הביוב המוניציפלים.
מתקני טהור המים (מט"שים) מבצעים טיפול בשפכים אלו ומפיקים מי קולחין באיכות נדרשת לטובת השקייה בסקטור החקלאי, מדינת ישראל מובילה בעולם באחוז המים המושבים כ- 90%.
המט"שים מוגבלים ביכולות לטפל בשפכים תעשייתים והם מיועדים לטפל בשפכים המכילים בעיקר חומרים פריקים שמקורם בהפרשות אדם, כל כניסה של חומרים אחרים עלולים לגרום לפגיעה בפעילות המט"ש ואף להשבתתו לפרקי זמן ארוכים ובו בזמן לירידה ואף פגיעה באיכות הקולחין המתקבלת.
קולחין שאינם עומדים בתקנים הנדרשים, עלולים לגרום לפגיעה בתוצר החקלאי ואף להשמדתו ובנוסף מים מזוהמים אלו עלולים לחדור למי התהום ולזהם את מקורות המים התת קרקעיים, האקוויפרים ובכך לפגוע במקור המים לשתייה.
רגישות זו של המט"שים לכניסה של מזהמים גרמה להגדרות חמורות לגבי איכות השפכים המותרת להזרמה לביוב (שפכים חריגים ושפכים אסורים) ולקנסות כספיים גבוהים מאוד.
למרות שהסקטור העסקי, צורך פחות מ- 20% מצריכת המים בישראל ויוצר כמויות דומות של שפכים, תרומתו של סקטור זה להזרמה של מזהמים לביוב גבוהה ביותר.
הצורך לשמור על איכות השפכים המותרת להזרמה לביוב יוצרת אתגרים חדשים בתעשייה וסקטורים עסקיים אחרים, הדבר מחייב חשיבה יצירתית , הכרה מעמיקה של הרגולציה ופתרונות מתקדמים, הן במיור הטכנולוגי של שיטות טיפול והן בכל ההליכים המקדימים של מניעה במקור וניהול נכון של משאב זה.
גרינאל אקולוגיה מציעה לחבור אליכם למציאת המהלך הנכון בהתמודדות מול דרישות החוק, בתקציב מוגבל ולא פחות חשוב המשך התמקדות בפעילות הליבה של העסק .
אנו מאמינים ומוכיחים בכל אתגר שאנו שותפים לו כי ניתן למצוא את הדרך להיות בעל עסק שומר חוק , להמשיך בפעילות העסקית וגם להיות חלק במהלך היסטורי המתרחש לנגד עינינו של שינוי במסלול של פגיעה אנושה במשאבי כדור הארץ ולבנות חיים בקיימות מלאה עם הטבע.
